מאת: שרון רוטר
בחודשיים האחרונים המגזר הדתי והחרדי קיבל זעזוע עמוק עם חשיפת פרשת ההטרדות של מי שהיה המחנך והסופר של ילדינו. השבוע הפרשה הגיעה לקיצה כשחיים ולדר החליט לשים קץ לחייו. הפרשה נגעה לכל אחד מאתנו בנימי נשמתו כשהיסודות של האמון שלנו בטוב התעררו עד דק. פוסטים רבים פורסמו בנידון אבל אני דווקא מבקשת לברר זווית קצת אחרת, לא של הבעת דעה, אלא של המקום בו אנחנו יכולים לעשות עבודה פנימה ולבדוק עם עצמנו איך בכל זאת אפשר לגדול כאנשים מתוך המצרים האלו.
הפסיכולוגית החינוכית לירז טל בשיחה עם שרון רוטר, כיצד מתווכים לילדים את פרשת חיים ולדר.
קודם כל, מה שלומך?
זו באמת טלטלה, הרגשה של הפסקת חשמל. אתמול היתה אצלנו הפסקת חשמל והבת שלי בת ה-4 אמרה לי ‘אמא אני לא רואה אותי’ אז אמרתי לה אבל את יכולה להרגיש. ואני חושבת שזה מה שקורה לנו, המטרה היא להרגיש אותנו כשאנחנו לא רואים כלום מסביב.
איך אנחנו מנגישים לילדים את הדבר הזה?
צריך להפריד בין ילדים מתחת גיל 11-12, בגילאים האלה אני פחות ממליצה לפתוח שיח יש משהו בריא בנפש של הילדים שמאפשר לדברים לעבור מעל הראש שלהם, קשה להם לתפוס מורכבות. אחרי גיל 11-12 מבחינתי הם כבר בוגרים ואני ממליצה כשהם מתחילים לשאול שאלות לשאול אותם בחזרה-מה שמעת? מה אתה מרגיש? לרוב יש להם כבר עמדה.
אני מאמינה בשיטת המראות, איך אפשר להוציא מזה טוב?
אנחנו צריכים לראות האם זה מעורר בנו רגש שלילי, ואם כן זה אומר שיש משהו בתוכי שצריך לעבור עיבוד. רבי נחמן אמר שאנחנו צריכים למצוא בבן אדם נקודה אחת טובה ולהרים את זה. במקרה הזה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים לשפר את עצמנו בנושאים האלה.
תדייקי לי את הנקודה של לדון לכף זכות.
הכוונה היא לדון לכף זכות את עצמנו ולגדול מתוך זה, כי לבוא מתוך ביקורת והאשמה עצמית זה לא עוזר. לנסות להתרומם מהמקום הזה.
אביך הוא מוציא לאור של ספרים, מה לעשות עם הספרים של חיים ולדר?
זה משבר מאוד גדול עבורי, והייתי מקריאה את הספרים לילדים שלי. בשלב הזה מה שאני עושה זה לתת מקום לכאב. אני שמה את הספרים בצד ונותנת מקום לכאב. אנחנו לא רוצים להגיע למקום שאי אפשר לתת אמון באף בן אדם. אנחנו צריכים לצמוח מתוך זה ולהשתפר בדברים בעצמנו.
צפו בראיון המלא בתכניתה של שרון רוטר.
