אז השבוע הצהרתי בבית הדין הרבני כדי לקבל פטור משירות צבאי.
אשתף אתכם בחוויה שלי מהמאורע.
קודם כל, כבר לפני שנתיים, בגיל 15, קיבלתי מכתב מהצבא (במסווה) של הזמנה לבית ספר של חיל האוויר עם תמונה כזאת מגניבה של מטוס קרב. נשמע נחמד לא?
כבר שם התחלתי להרגיש איך הצבא מנסה דווקא את הבנות הדתיות, להנגיש ולשדל להגיע לצבא.
והנה, גם עכשיו בתהליך ההצהרה כדי לקבל פטור משירות צבאי, הכל היה מעורפל ולא ברור. את לגמרי לבד.
קודם כל, כבר מחברות שהצהירו לפני כמה חודשים שמעתי על זה שהצבא עשה להן בעיות עם ההצהרה. שלחו כמה פעמים, לא התקבל, נסעו עד לתל השומר מהשומרון כדי שיקבלו את ההצהרה-בשעות הפתיחה אחרי שבדקו באתר, וכשהגיעו היה סגור באופן מפתיע.
ועכשיו בשביל להעלות את ההצהרה באתר “מתגייסים”, שוב לא כתוב לאן בדיוק מעלים, למי שולחים. לא ברור.
מה כן ברור לי?
שיש כאן משהו עמוק יותר.
הדברים הנ”ל טכניים. תקלות קטנות שאפשר לסדר.
אבל ברור לי שיש כאן עניין, שבו במדינה שלי, במדינה היהודית, פשוט מכשילים את הרעיון שהבנות הדתיות היהודיות לא ישרתו בצבא (לדרוזיות למשל, הרבה יותר קל, אפילו שדרוזים גברים כן משרתים. ועל ערבים אני בכלל לא מדברת). במילים אחרות – מאוד רוצים אותנו בצבא.
אז אגף כוח האדם עושים זאת בעזרת “המדריך למתגייסת הדתייה” עם ציורים נחמדים, פסוקים(!), מודעות, ותוכן מדומה שמשקף מציאות אחרת לגמרי, ממה שכנראה נמצא בשטח.
הוא עושה זאת בעזרת עמותות ש”מכוונות” לשירות צבאי עם תמיכה וליווי.
הוא עושה זאת בעזרת פרסום, שכנוע, ונגיעה בלב, שזה הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לעשות בחיי.
וכן, גם בעזרת סיבוכים והוראות מעורפלות בהליך ההצהרה שאמור להיות כל כך פשוט והגיוני- פשוט כי הצבא אינו המקום לבת דתיה.
אפשר, וצריך לתרום רבות לעם ולמדינה, במגוון תחומים ומפעלים.
החוויה הזאת חידדה לי והייתה סוג של “טירונות” לחיים: אני גאה להיות בת דתייה, שאזכה בעזרת ה’ להיות תורמת למדינה ולעם ישראל כל חיי, להיות אישה חזקה וטובה, שמכח היותה אישה יכולה להוסיף כל כך הרבה טוב וכח לעם ישראל.
שלא מתפשרת על העקרונות, שנמצאת במקום שיכול להוביל את החברה, המדינה, והעם למקום טוב יותר.
אז תודה רבה לצה”ל ולעוסקים במלאכה.
הסיבוכים בתהליך ההצהרה שאני בת דתייה ומעוניינת בפטור משירות צבאי – לא יפריעו לי להגשים את המטרה הזאת. הם רק חיזקו אותה.
