במערכת החינוך מציינים את יום כב בשבט יום גוש קטיף וצפון השומרון. המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף פועל כדי להכיר לתלמידים את מה שלא זכו להכיר. מוכי בטר מי שבימים היפים היה מנהל אגף החינוך בחוף עזה במשך 26 שנים, היום, הוא מי שמנהל את מרכז ההנצחה.
למה דווקא כ”ב שבט נבחר ליום גוש קטיף?
סיבה ראשונה הגירוש היה בתשעה באב, זה החופש הגדול ומערכת החינוך לא לומדת. לקחנו את יום כ”ב בשבט, זה יום העלייה לקרקע של היישוב נצר חזני, היישוב הראשון בשנת תשכ”ז.
מי הזמין אתכם? משרד החינוך קבע את היום הזה כיום ההנצחה?
לא, אנחנו התחלנו ממש בשנה אחרי העקירה את המפעל הזה דרך וועד מתיישבי גוש קטיף, עמותה פרטית שפעלה חצי שנה אחרי העקירה והחלטנו להגיע לבתי הספר באופן עצמאי. בתי הספר פנו אלינו, אנחנו הגענו אליהם, סיפרנו את הסיפור. בשנת 2008 העברנו חוק- ‘המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון’, ומאז ועד היום אנחנו פועלים על פי החוק כאשר חלק מהחוק מדובר גם על נושא הנחלת העכרים של ההתיישבות בגוש קטיף מאז ועד היום.
בעצם התוכנית הזו של יום גוש קטיף זה משהו שכבר נמצא בתוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך?
זה נמצא בחוזר מנכ”ל אבל לא בתוכנית בצורה מסודרת. בחוזר מנכ”ל מופיע שביום גוש קטיף כ”ב בשבט כל בית ספר שרוצה לספר על ההתיישבות, על החקלאות על עולם התורה, לספר בכלל ולזכור את המורשת שהייתה בגוש קטיף ובהתיישבות, יכול על פי חוק לעסוק בזה. היום אנחנו פרוסים על מאות בתי ספר שמציינים את זה, חלקם היום חלקם מחר ובכל השבוע.
איך אתם מגיעים לתלמידים? איך פונים לתלמיד שלא ממש מכיר את גוש קטיף?
האמת שזה נכון, התלמידים הצעירים בכיתות י”ב היו בני שנה, והצעירים יותר בכלל לא מכירים ולא יודעים ובשבילם זה נמצא כמו מלחמת ששת הימים והם בכלל לא מבינים מה היה ואיך היה. לפי דרגות הגילאים אנחנו מנגישים את הסיפור לתלמידים הצעירים. אנחנו מספרים להם שהמתיישבים הראשונים הגיעו לאזור חבל עזה, היה חולות, התיישבו על חולות, עסקו בחקלאות, בתורה, המדינה החליטה ליישב את ההתיישבות הזו, לצערנו החליטה גם לעקור אותה.
במה יותר מתמקדים, בחיים היפים שהיו שם או ברגע הגירוש?
בלי הרגע של הגירוש לא היתה סיבה לעסוק בזה. אנחנו מספרים בעצם את הסיפור של ההתיישבות בגוש קטיף, את הרגע של הגירוש ואת הצמיחה מחדש. חשוב לנו גם לספר מעבר למה שעברנו להיכן הקהילות הלכו, איזה יישובים הקימו. היום המתיישבים פרוסים באזור אשכול, לכיש, חוף אשקלון וכו’. זאת אומרת הפריסה היא גדולה, ארבעת חבלי ארץ-לכיש, נחל שורק, חוף אשקלון, ואשכול הם המאסה העיקרית ואנחנו מספרים את הסיפור.
לצפייה בראיון המלא:
