בזמן שחברי הקואליציה מהשמאל ממשיכים להאשים את המתנחלים בטרור, הנתונים ביהודה ושומרון מראים כי הצד השני הוא התוקף העיקרי. כבר תקופה ארוכה שנהגים ביהודה ושומרון, שרובם ערבים ממזרח ירושלים, מותקפים באופן קבוע בכבשים בזריקות אבנים וחוששים לחייהם.
על פי נתוני “הצלה ללא גבולות”, במהלך חודש דצמבר התרחשו 42 פיגועי אבנים באזור חיזמא. כלומר, יותר מאירוע ליום. 17 אוטובוסים נפגעו, תשעה נהגים נפצעו קל. ברחבי יהודה ושומרון נרשמו בחודש זה 311 אירועי יידוי אבנים – זינוק של פי ארבעה מהממוצע – שמביניהם היעד המרכזי הוא אוטובוסים עמוסי נוסעים.
“זו מציאות בלתי נסבלת שחייבת להיפסק בכל דרך”, אומר ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ. “המפגעים בכל המרחב צריכים להיתקל ביד ברזל. לא יכול להיות שיידוי אבנים הפך לספורט הלאומי, כשאנחנו המטרות”.
לפני כשלושה שבועות, בעקבות מקרה נוסף של פגיעה באוטובוס, החליט איגוד ועדי התחבורה בארגון כוח לעובדים – שנהגי יו”ש מאוגדים במסגרתו – להשבית את קווי האוטובוס בין ירושלים ליישובי בנימין למשך שעתיים ביום שישי בבוקר. גם קווים בשומרון הושבתו באותו יום במחאה על התופעה. דו”ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהתפרסם לפי כחודשיים “בקול היהודי”, חושף את ממדי טרור האבנים בכבישי הארץ, שהרג יהודים והביא לפצועים רבים ולנזק רב.
מתוך 7,140 תיקים שנפתחו במשטרה, רק ב-2,190 נמצא חשוד באירוע ובשני שלישים מהמקרים, 4,950, כלל לא אותרו חשודים. המשמעות: 95% מהתיקים נסגרו ללא כתב אישום. ב-2,190 בתיקים בהם נמצא חשוד, קרוב ל-70% מהם (1,625) ערבים בישראל, 575 יהודים ו185 ערבים מיו”ש או בדואים.
בשל אי איתור חשודים ואיסוף ראיות, הרוב המוחלט של התיקים נסגר: 4,960 (73%) בגלל אי מציאת חשוד, 1,350 (20%) בגלל חוסר ראיות, 315 (5%) נסיבות לא התאימו להעמדה לדין, 105 (2%) נאשם קטין ו-65 (1%) מסיבות אחרות.
