עצרת האו”ם תצביע השבוע על החלטה להאבק בהכחשת שואה בעולם וברשת האינטרנט. את הצעת ההחלטה יזם וקידם בשנה האחרונה שגריר ישראל באו”ם גלעד ארדן. הצעת ההחלטה מיועדת להשיג שתי מטרות מרכזיות: ראשית לחייב את המדינות החברות באו’ם להתחיל לעסוק בנושא ולייצר אמות מידה בינלאומיות מוסכמות לגבי החומרה שבהכחשת שונה. שנית וחשובה יותר – לחייב את חברות האינטרנט להתחיל לקחת אחריות על הנעשה בגזרתן. ייקבעו דרישות ומדדים שיגדירו מהי הכחשת שואה ומה נדרש לעשות על מנת לטפל בה.
ההחלטה תעלה להצבעה ב 20 לינואר, במלאת 80 שנה לוועידת ואנזה שבה הגרמנים החליטו על ‘הפתרון הסופי’. ההצעה עלתה בעקבות העלייה הדרמטית בגילויי האנטישמיות והכחשת השואה בשנים האחרונות. העבודה על הצעת ההחלטה החלה כבר לפני כשנה, ובחודשים האחרונים ארדן, המשלחת לאו”ם ומשרד החוץ נמצאים במגעים עם מדינות שונות בעולם במטרה לקבל את תמיכתן. ארה”ב וגרמניה הודיעו לישראל שיתמכו בהחלטה וההערכה במשלחת הישראלית היא שיימצא רוב. מדובר באירוע היסטורי מכיוון שזוהי הפעם השנייה בלבד בה עולה הצעה ביוזמה ישראלית להצבעה באו”ם. הפעם הקודמת הייתה ב-2005, אז ישראל העבירה את ההחלטה שמיסדה את יום השואה הבין-לאומי.
במשלחת ישראל לאו”ם מדגישים את השתוללות הכחשת השואה ברשתות החברתיות וכן את הניסיון של גורמים אנטישמיים להפוך אותה לזרם לגיטימי במחקר ההיסטורי. “בעבר הכחשת שואה היתה נעשית במסווה אקדמי־מדעי”, אומרים במשלחת. “בשנים האחרונות, עם עליית האינטרנט, התגברה התופעה הבזויה, ואנחנו רואים יותר ויותר התבטאויות ומעשים שמנסים לעוות את אירועי ההיסטוריה ולהכחיש את ניסיון השמדת העם היהודי ע”י הנאצים. אלו מופצים ללא בקרה וללא הפרעה ברחבי הרשת – ממים, בדיחות, והפצת ‘עובדות’ שקריות על השואה הפכו דבר שבשגרה ברשתות החברתיות – בטיקטוק, טלגרם, טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם או אחרות. יתרה מכך, תכנים רבים ברשת קוראים להפוך את נושא הכחשת השואה לזרם היסטורי לגיטימי.
“גורם נוסף הוא הקורונה. מאז פרוץ המגיפה, החלו להופיע ברשתות החברתיות השוואות בין מדיניות של מדינות שונות בטיפול בקורונה, לבין מעשי הנאצים בשואה. גם זוהי כמובן תופעה של ביזוי וזילות זכר השואה “.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.
