מאת: נעם זיגמן.
לפני שלושה שבועות עברתי ברחוב מלכי ישראל בירושלים. קבוצה של קיצונים הפגינו נגד חנות סלולר. הפגנות מסוג זה הפכו לספורט של קיצונים חרדים בתקופה האחרונה. היה נורא לעבור שם ולראות את החנות ריקה, וכיצד הורסים עסק באמצעות הפגנה. אם לא די בכך, הופעלה גם אלימות. נוזל מסריח הותז שם, והפורעים נכנסו ועשו שמות בחנות.
אני נותן את הרקע הזה בכדי להסביר מדוע נדרשה פעולה משטרתית נחושה. בשבוע שעבר היא סוף סוף באה, אלא שאז התינוק נשפך עם המים, וממקום שבו מרבית הציבור החרדי היה נותן צלש למשטרה, באחת היא קיבלה טר”ש. זה קרה בגלל מכונית בילוש שחלפה על פני רכב בו נהגה אישה, אלו פגעו ברכב ולא נעצרו בכדי להחליף פרטים. חיים מזרחי, צעיר חרדי שעובד בחנות כלי בית, היה בהפסקה, הוא ראה את העוול וניגש לאזרח שנהג ברכב והעיר את תשומת ליבו לפגיעה. אותו אזרח מתברר היה שוטר בלבוש אזרחי. מזרחי לא ידע זאת וגם לא ידע שההערה הזו תעלה לו ביוקר. הוא שילם על כך במעצר ברוטלי ואלים, לטענתו גם בהתעללות ואגרופים לאורך הנסיעה אל בית המעצר, ובלילה במגרש הרוסים. למחרת השופטת שחררה אותו במיידי, נזפה במשטרה, העבירה את הפרוטקול דיון למח”ש וגם למפקד המחוז.
האירוע הזה שב וחושף את ערוותה של המשטרה, או ליתר דיוק של בודדים שאינם ראויים לשרת בה. תעודת השוטר בכיסו של אותו בלש, ראוייה הייתה להילקח לו על ידי מפקד המחוז כבר באותו יום. זה כמובן לא קרה. עכשיו מחש חוקרת ונותר רק לקוות שמשם תצא האמת. במקביל מתגבשת עכשיו תביעה אזרחית נגד הבלש והבלשית, אולי כשזה יפגע בכיסם יתחילו להבין שיש מחיר לאלימות, ושתעודת השוטר אינה הגנה מפני מעשים מזוויעים שכאלו.
קרדיט צילום: פלאש 90.
