היא נולדה עם ליקוי שמיעה, ורק לפני כמה שנים התחילה לדבר ולספר על זה. מאז השתנו חייה. שלום לך חני פיין, בלוגרית אוכל וקונדיטורית.
את נולדת עם ליקוי שמיעה, נכון?
נכון. אני בת בכורה, ועד גיל 3 להורים שלי לא היה מושג שאני לא שומעת. לא היה להם למי להשוות. ואז הגננת אמרה לאמא שלי שאני לא שומעת כמו ילדה רגילה, והמליצה להם לעשות בדיקת שמיעה ליתר בטחון. אחרי בדיקת השמיעה החיים מתהפכים, הבת הבכורה שלהם לא שומעת, צריכה להרכיב מכשירי שמיעה. לפני 35 שנה מכשירי שמיעה לא היו כמו היום, זה סוג של אסטרונאוט על האוזניים.
את זוכרת בתור ילדה חוויה שאת הולכת לקלינאית תקשורת, טיפולים פרא רפואיים?
החוויה שבעיקר זכורה לי בתור ילדה זה להיות כנגד החברה, אז התחיל הסיפור של ההסתרה. לחברה היה מאוד קשה לקבל אותי כילדה רגילה.
למה? כי המכשיר בולט?
הוא לא היה בולט כי הלכתי כל השנים עם שיער אפרו פזור כדי שלא יראו את המכשיר.
הדיבור שלך קולח ולא מסגיר את זה שלא שמעת.
זה תלוי ברמה של השמיעה, הרמה של השמיעה שלי התחילה בקלות ולאט עם השנים זה ירד. רכשתי את הדיבור כשהמצב היה בסדר ואח”כ השמיעה ירדה.
הרגשת שונה?
כן, תמיד הרגשתי שונה ואאוטסיידרית, לא קשורה.
את עושה סיורים קולינריים במחנה יהודה, ספרי לנו על זה.
עד הקורונה העברתי סדנאות, ואחרי שהקורונה התחילה מצאתי את עצמי בלי עבודה. מחנה יהודה זה מקום פתוח ואפשר לעבוד שם. אני מסתובבת המון בשוק, גם עבדתי שם בערך שנה בתור קונדיטורית. הייתי מסתובבת בשוק ומעלה לרשתות, ואנשים התלהבו. ואז עלה הרעיון לקחת אותם לסיורים, להראות את הסודות הקולינריים שיש בשוק, לתת להם לטעום את הריחות. לא רק זה, גם להגיע לחנות מסויימת ולטעום דברים ספציפיים. 3 שעות של הנאה, של אוכל וקולינריה משובחת.
לצפייה בראיון המלא: