מאת: דידי שור
מח”ש אמורה לחקור שחיתות במשטרה או שימוש לרעה בכוח, לא פעילות רגילה של לוחמה בטרור. כספי המיסים שלנו צריכים ללכת לחקירת החוקרים שעינו את ניר חפץ, לסגירת תיקים מ”חוסר עניין לציבור” ושאר בעיות במשטרה. לא לחקירת השוטרים האמיצים שעושים את תפקידם ומצילים את חיינו
בשבת האחרונה התנפל מחבל ערבי על צעיר חרדי ודקר אותו, ליד שער שכם. שוטרי מג”ב שהיו במקום התקרבו לעבר המחבל, ירו בו פעם אחת וגרמו לנפילתו, ולאחר מכן התקרבו אליו עוד וירו בו עד להריגתו. עד כאן העובדות היבשות.
הרשת נמלאה בגינויים מצד ארגוני שמאל על כך שלא אמורים להרוג מחבל שוכב ופצוע כי הוא כבר מנוטרל. השוטרים נחקרו במח”ש תחת אזהרה ונשקם הוחרם ליממה. אמנם, למרבה המזל, הפעם בממשלה חיזקו את פעולתם וגם ראשי מג”ב שיבחו את אומץ ליבם של השוטרים שחתרו למגע ומנעו את המשך פעילותו של הרוצח.
הודעת המשטרה לתקשורת היתה כי חקירת מח”ש היא נוהל שגרתי בכל מקרה של הפעלת נשק, אבל זה לא נכון. במקרים דומים אחרים כמו פיגוע דומה בשער שכם בשנת 2018, לא נפתחה חקירה כלל. הנוהל הרגיל אחרי תקרית הוא תחקיר מבצעי בידי מפקדי היחידה, וזה הכל. חקירה במח”ש, היא כבר גלישה של האירוע לאזור הפלילי, ומבטאת תפיסה של השוטרים כעבריינים מועדים, שיש לעקוב בשבע עיניים אחר כל פעולה שהם עושים בנשקם. היחס הנכון הוא לאפשר להם גיבוי אמיתי בלוחמה בטרור, גיבוי שאינו מלווה באיומי דין פלילי.
לשם השוואה, ביררתי בדוברות מח”ש מה מצבם של השוטרים שהרגו את אהוביה סנדק ז”ל, נער שרק חשדו בו, בניגוד למחבל שכולם יודעים מה מעשיו. הדוברת לא ידעה לענות לי אם נשקם הוחרם, או האם נחקרו באזהרה. כנראה אצל שוטרים שהורגים נער גבעות, לא כל כך חשוב למח”ש להראות יחס קשוח כלפיהם על כך שהרגו. דמו של נער גבעות חף מפשע זול יותר מדם מחבל נתעב. כשיש פלסטיני הרוג, הפרקליטות דואגת להרתיע שוטרים למען יראו וייראו, שידעו שאחרי פעולה כזו יש חקירה תחת אזהרה והחרמת נשק.
עוד לפני השאלה איך לוחם אמור לפעול ומי אמור לחקור אותו, נשאלת השאלה מה בדיוק מפריע בכך שמחבל, שכולם יודעים שהוא טרוריסט רוצח, נהרג, שכל כך מדקדקים בעניין.
השופטים במשפט אזריה כתבו על המחבל ‘המנוח’, כאילו מדובר באיש שאנו אמורים להצטער על מותו. גם אם ההתנהלות בפיגוע היתה פאשלה כמו במקרה אזריה, זה לא נעים לא נורא, ועוברים הלאה עם נזיפת מפקד. מקרים כאלו לא אמורים להגיע לדיון ציבורי, חשבון נפש חקירה ומשפט. תחקיר האירוע על ידי המפקדים, כן. חקירה במח”ש השייכת למשרד המשפטים ומובילה לדין פלילי- לא!
מלחמה בטרור היא מלחמה, אף אחד לא חקר את אבא שלי על כל חייל סורי שהוא הרג ביום כיפור. אז נכון זה ברחוב ויש מצלמות, אז מה. אם ברצוננו ליישם את המטרה שלשמה נוסדה מדינת היהודים, הגנה על חיי יהודים ומניעת מקרים אלו בהם יהודי נדקר בדרך מהכותל בשל היותו יהודי, עלינו לשנות את ההתייחסות לחלוטין. מי שיוזם פיגוע הוא חייל במלחמה נגדינו ובמלחמה נהרגים. הוא לא עבריין עם זכות למשפט הוגן אצל שופטים חסרי מוסר ואחריות שלעולם לא יישמו את לשון החוק המאפשר עונש מוות למחבלים. הוא חייל בזירת קרב, ממנה הוא צריך לצאת מת. ולא, הוא לא שבוי עם זכויות כל עוד לא הרים ידיים בכניעה. בואו נחזור לימים שבהם הביטוי “וידוא הריגה” היה נוהל לחימה לגיטימי ולא סיבה לחקירה.
