אמוץ שפירא, כתב המשפטים בתאגיד “כאן”, הוא גם נינו של האדמו״ר החלוץ – אחיו של האדמו״ר מפיאסצנה. לקראת חג הפסח הוא מוציא הגדה מלאה בהשראה וסיפורים ממשנת האדמו״ר. יצאתי איתו למסע אל העבר להבין את הקשר בין גטו וורשה, חסידות, פסח וגאולה.
מיהו האדמו”ר מפיאסצנה ומה הקשר שלו להגדת פסח?
“השם “פיאסצנה” הוא כמו שם קוד לאחת הדמויות החסידיות המרתקות והבולטות בתקופת הזוהר של יהדות פולין ואחר כך בשנות הרעה של השואה. עברו קרוב לשמונים שנה מאז עלה בסערה השמיימה רבי קלונימוס (קלמן) קלמיש שפירא הי”ד, וסיפור חייו ואחר כך סיפור מציאת כתביו בחורבות וורשה כמה שנים לאחר השואה מרגש רבים עד היום. הרבי היה דמות חינוכית וזיהה לפני כולם תהליכים שעוברים בני הנוער וניסה בכל כוחו למנוע את התרחקותם מהיהדות ולחנכם לעבודת ה’ בדרך החסידות. גם כשנגזרה הגזרה וירד חורבן על יהדות אירופה, ולמרות האסון הכללי והאישי המשיך האדמו”ר לדאוג שאש הקודש לא תכבה, ובתוככי גטו ורשה פעל לסייע לנזקקים ולאמץ רוחם, לערוך שולחן ולשאת את דרשותיו״
מה בכתביו ואיך נתגלו?
״הדרשות על פרשת השבוע שנאמרו במהלך השואה הוטמנו בכדי חלב בגטו ורשה כחלק מפרויקט התיעוד המחתרתי “עונג שבת”. הכתבים נתגלו בדרך פלא אחרי השואה, וכונסו לספר “אש קודש”. יחד עם הדרשות התגלו גם הספרים “הכשרת האברכים”, “מבוא השערים”, ו”צו וזרוז”. כמה שנים אחר כך סיפור מציאת הכתבים סופר במהלך משפט אייכמן, והספר הוגש כמוצג במשפט״.
למה? מה יש בספר?
״עיון בדרשות “אש קודש”, שנכתבו בשנות הזעם ת”ש-תש”ב 1939-1942, מעלה כי האדמו”ר חשב שיש דמיון בין הסבל שעוברים היהודים בימי השואה לתקופת העבדות במצרים, אלא שלאחר שגברו הצרות והייסורים עד מאוד הוא הגיע למסקנה שחורבן כמו השואה לא היה לעם ישראל מעולם״.
מה נמצא בהגדה שערכת?
״ההגדה החדשה היא ליקוט קטעים מכל ספריו הקשורים לסיפור יציאת מצרים ולמשנתו החינוכית. יש בה תובנות ואמרות חינוכיות שרלוונטיות לימינו וגם סיפורים על דמותו, רובם מכלי ראשון״
לדוגמה?
״סיפור על “סדנת הרבנים” בגטו ורשה בה עבד האדמו”ר עם רבנים אחרים עד שהגטו חוסל. הסיפור על הימים הנוראים בפיאסצנה לפני השואה, והסיפור על הקשר שלו עם אחיו “האדמו”ר החלוץ”, לקניית אדמות בארץ ישראל״.
מאיפה הגיע הרעיון לעריכת הגדה שכזאת?
״בשנות השישים היה זה הסבא שלי, אחיינו של האדמו”ר מפיאסצנה, שפעל להפצת ספריו ואף פרסם הגדה לפסח שבה צורפו דרשות הרבי על פסח. את הרעיון להגדה החדשה הגה אבי, ישעיהו שפירא, הקרוי על שמו של סבו האדמו”ר החלוץ״.
מה הוראות השימוש בהגדה? או במילים אחרות, האם היא מיועדת רק לליל הסדר?
״בהגדה יש גם סיפור יציאת מצרים שכתב הרבי עצמו כדי להדגים כיצד יש ללמוד תנ”ך והוא למעשה נותן לגיטימציה ללומד להרחיב את הסיפור מעבר לכתוב. ההגדה יצאה מן הדפוס ויש הרבה מתעניינים בה בארץ ובעולם. לא מדובר בהגדה עממית שתוך כדי הסדר קוראים ממנה וורט קצר וממשיכים, אלא יש לקרוא בה עוד לפני הסדר ולבוא מוכנים עימה לסדר״.
אתם מתכננים לקרוא בה בסדר המשפחתי?
״בוודאי, וגם נתכונן עם “גאולה״, ספר שהוצאתי לפני שנתיים מכוחו של הרבי שהדגים כיצד לספר את סיפור יציאת מצרים״.
למה העיסוק שלך עם ליל הסדר?
״תמיד הייתה לי בעיה עם ליל הסדר משום שמצד אחד אומרים לנו להרבות בסיפור יציאת מצרים, אך מנגד בהגדה כמעט ואין סיפור על יציאת מצרים. לאחר שגיליתי את דרך הסיפור של הרבי מפיאסצנה החלטתי ללכת על פי הנחייתו, ואכן מי שיקרא את הספר הזה ירגיש, אולי בפעם הראשונה, את החוויה של האירוע המכונן של עמנו״.
ההגדה צבעונית, גדולה ומושקעת ושוזרו בה ציורים יחודיים של הצייר גיל ג’יבלי, הבאים להשלים את הסיפורים ולתת להם נופך נוסף.
בהוצאת אלומות מבית דני ספרים.
