מאת: רביטל מזוז
כניסה לסגר ויציאה מסגר, למידה בזום, ועכשיו סוגיית החיסונים. חוסר הוודאות הזו, משפיעה במיוחד על ילדים, מה גם שמצופה מהם להתרכז בלימודים במקביל. הפסיכולוגית הארצית של משרד החינוך, ד’ר חווה פרידמן, על השפעת הקורונה על הילדים, ההבדל בין בנים לבנות ואיך עוזרת פה האמונה. “תופעת הקורונה חדשה בעולם ולכן גם משרד החינוך מתחקה אחריה מחדש”. אומרת לנו ד”ר חווה פרידמן שמתווכת לנו את הקשיים הרגשיים של הילדים מול עולם הלמידה ומערכת החינוך.
מהן מאפיין את קבוצות הילדים שנפגעו בקורונה?
היו ילדים שסבלו קודם לכן מחרדה ולכן בגין הקורונה הם צפויים לחרדה יותר עמוקה ויותר ממושכת. אחרי הגל השני הגיעו עוד גלים ומוטציה חדשה של אומיקרון. מה שהפך לשיח שכיח אצל אנשים בסלון, עבור אותם הילדים מדובר בעודפי חרדה ומעין משהו שמשתלט לנו על החיים. קבוצה כזו סובלת אקוטית מהדבר הזה כיוון שלא רואים את הקצה של הפתרון של העלמות הנגיף.
קבוצה נוספת שסובלת באופן אקוטי, היא קבוצת ה”פוסט קורונה” או ה”לונג קוביד”. הסימפטומים של פוסט קורונה הם לא רק עייפות ופיזיולוגיה, אלא יש גם היבטים נפשיים, חרדה, דאגה, ופגיעה בקשב. האיום שמחלה פיזית יוצרת פגיעה בתחום הרגשי הוא איום מאוד גדול. לכן אנחנו לומדים את ההשלכות הנפשיות של הנגיף הזה. לגבי שאר הילדים יש מעברים מלמידה מקרוב ללמידה מרחוק, יכולת ריכוז מול מסך זה מאמץ מאוד גדול, לכן המאמץ משמעותי ויש אלמנט שונה בגילאים שונים.
מה ההבדל בהשפעות הנפשיות על הגילאים השונים?
בשנים הראשונות של בית הספר יותר משמעותיים ההיבטים של הרגש בתוך הלמידה, האם המורה רואה אותי? איך טיב הקשר בין המורה לתלמיד, יחסי קירבה ואכפתיות קריטיים במיוחד בגיל הצעיר יותר. בזום זה מאוד קשה עד כדי בלתי אפשרי, ודורש משאבים נפשיים. מכאן המושג ” תשישות הזום“- החיפוש אחרי הבעות פנים שאומר לי מי אני מול המורה ומול חברי לכיתה, היכולת לשמור גם על קשב וגם על שייכות וגם על מסוגלות ללימוד.
איך משרד החינוך נערך ברמת שיטת הלימוד?
בעיקר נעשה דיבור פסיכולוגי עם מורים שקשור ללמידה. מדברים על יכולת שמירת רצפים בזמן למידה. למשל כשילד סוגר מסך, או מכבה מצלמה. האם נכון לבוא עם שאלות, ולברר ממה זה נובע? אם אסיק שאינני מעניינת אותו מספיק כמורה, זו בעיה, וגם ייתכן שזו תשישות הזום, או מצב נפשי של הילד בעקבות מה שקורה בבית. יש לשאול זאת נכון כמורה ולברר זאת.
מה מאפיין את התלמידים שהצליחו למרות הקורונה?
יכולת לעבור בין מצבים, חוסר הזדקקות בתיווך בין מעברים, בטחון בלמידה ובטחון בעצמי. תמיכה בבית, תפיסת עתיד של האם, ומערכת יחסים טובה עם המורה.
מה ההבדל בים בנים לבנות בתגובה לחווית הקורונה בלמידה?
סטטיסטית לפני הקורונה היו יותר בנים מאותגרים מבעיות קשב מבנות , לכן, יתכן שלבנים יהיה יותר קשה להיות בקשב בזום, מה גם שלבנות יש יותר יכולת היעזרות בסביבה. הקורונה הקצינה מצבים, גם מי שהיה קודם בודד נעשה יותר בודד בעקבות קורונה.
האם התגלו קבוצות חוזק חדשות בקרב התלמידים?
יש ילדים שדווקא המצב של הזום, ללא עין בוחנת, וללא המחשבה שכולם מסתכלים עלי, שיפרה את ההצלחה הלימודית שלהם.
יש ההבדל בהתמודדות בין תלמידים דתיים ללא דתיים?
ידוע שאחד מגורמי החוסן במצבים מערערים זו אמונה. לכן בהחלט יכול להיות שיש ילדים שזה מסייע להם להתמודד עם ההיבטים הפילוסופיים של הקורונה. וגם התמודדות ביחד, שייכות לקהילה שיש לה מערכת ערכים משותפת זה מאוד מחזק.
.
