מה גרם לנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לאיים וגם לקיים בסיפוח אוקראינה? ההיסטוריון הצבאי, אלון קליבנוב מנתח את המהלכים של רוסיה וטוען שכל מטרתה הייתה “להחזיר עטרה ליושנה” מימיה של בריה”מ כמעצמה. “פוטין הצליח להחזיר לרוסי הממוצע את הגאווה ברוסיותו אחרי שהוא ראה במשטרים קודמים איך הכל מתפורר”, הוא מסכם את הסיפור כולו.
“רוסים רבים, משני צידי המתרס אגב, מיצרים על ירידתה של רוסיה מרום מעמדה בעידן הסובייטי. רוסיה הופכת בתום מלחמת העולם השנייה למעצמת על, בוודאי אחרי שהם הופכים למעצמה גרעינית. במהלך המלחמה הקרה רוסיה מקימה את ברית ורשה, שהיא היריבה של ברית נאט”ו, אלא שתהליכים פנימיים מביאים לקריסה ולמעבר האימפריה הזו מן העולם. זה קורה באופן סופי בתחילת שנות ה-90, בזמן שלטון גורבצ’וב. פוטין, והוא ממש לא היחיד, רואים בכך תקלה היסטורית. רוסיה הייתה מעצמה גדולה מאז ימי פטר הגדול, ופוטין לא מוכן לקבל את המצב שבו מזלזלים ברוסיה”.
“המערב זלזל קשות ברוסיה וזה פקטור משמעותי” קובע קליבנוב, “אחרי התחייבות שניתנה לרוסיה שנאט”ו לא תתרחב מזרחה הם לא עמדו בהתחייבות הזו. הרוסים רואים בהתפשטות של נאט”ו איום אסטרטגי. פוטין אמר ב-2013 שאין לו ‘התנגדות שספינות של נאט”ו יעגנו בנמל סבסטופול, כל עוד הוא המארח…’. פוטין סיפח את חצי האי קרים והאוקראינים לא למדו את הלקח, כמו שלא למדו את הלקח מגיאורגיה שאיבדה שני מחוזות לרוסיה. פוטין הוא מנהיג שיש איתו גבול כמה אפשר למתוח את החבל”.
כשקליבנוב נשאל איך זה יכול להיות שהמערב עומד מנגד ולא נוקט צעדים משמעותיים הוא עונה: “יש רפיון, רפיסות והיעדר נכונות להישאר במנהיגות העולם, ע”ע אפגניסטן. חלה שחיקה במעמדה של אמריקה והיא מוכנה לשלם את המחיר. הסיפור של הבריחה מאפגניסטן היה מחזה עוועים”.
סיבה נוספת לשתיקת המערב, הוא הגורם הכלכלי: “היום בעולם המודרני אנשים חושבים שהכלכלה היא חזות הכל ושכחו כלל יסוד שאמרו הרומאים:’רצונך בשלום? היכון למלחמה’. ישנה התכופפות וההתבטלות בפני מעצמות גדולות רק בגלל המרכיב הכלכלי ויש לכך משמעויות קצרות טווח. כך למשל הגז הרוסי יגיע והגרמני הממוצע ישלם על הסקת ביתו חצי ממה שהוא שילם פעם. אז יש בכך רווח קצר טווח לממסד הפוליטי השולט בגרמניה, אך המשמעויות ארוכות הטווח עלולות להיות יותר בעייתיות”.
