בשבועות האחרונים שוב סוערת הרשת סביב הסוגיה של תרומות הדם, והורדת “אבא” ו”אמא” מהטפסים.
ישנה שאלה שחוזרת על עצמה: למה להתעקש? למה לדחוק את מד”א לפינה, הרי הם ויתרו והורידו את רישום ההורים מכלל הטפסים.
השאלה הזו היא טובה רק כאשר היא מנותקת מן ההקשר.
התמונה הרחבה והכוללת היא שיש כאן מלחמה תרבותית עיקשת שמתנהלת לנו מעל הראש וקשה שלא לשים לב אליה.
בואו ניקח דוגמאות רק מהשבועות האחרונים: יום האם שהוחלף ביום המשפחה, ובמסגרתו הפרסומת ל”דוריטוס” שמבקשת לחנך אותנו למשפחות נטולות אבא ואמא כפי הצורה הטבעית, פונדקאות ללהטבי”ם אשר בה ממסדים מסגרת שבה ילד נגזל מאמא ונמכר בכסף, ניתוחי המרה ושינוי מין במקום תרופות מצילות חיים.
יש כאן מלחמה תודעתית לשינוי המציאות, מלחמה שעומדים מאחוריה אנשים עם כוונת זדון לפרק את העולם הישן אל עולם עם מבנה תרבותי אחר ומפורק, חסר זהות ומרוקן ערכים מוחלטים.
נוח לנו לצייר שמולנו עומדים אנשים תמימים ופשוטים, שאין להם כל כוונה רעה ושרק רוצים לעשות טוב. אולי כך גם למדנו בישיבה ובפעולה בבני עקיבא, למצוא את נקודת הטוב והאמת שבכל אחד ולהסתדר יחד בחיים משותפים למרות ההבדלים ושינויי התפיסות.
במלחמת התרבות, אסור לעשות את החשבונות הללו, האנשים והתפיסות משמשים כלי משחק בידי כוחות גדולים ומשמעותיים, רוח תרבותית שמשרה את רוחה וגזירותיה.
חשיפה: במד”א אוסרים להשתמש בטפסים בהם כתוב “אבא” ו”אמא” למרות קיומם
לדוגמא:
מנכ”ל מד”א אלי בין הוא יהודי יקר וחביב שמקדיש את חייו להצלת חיים ומנהל ארגון ביד רמה שמציל חיים יום יום בעשרות מקומות (וזאת מבלי להיכנס לשאלות הקשות על התנהלות מד”א). מה גם ששמעתי שהוא מוקיר את מסורת ישראל, ומלא ברגשי כבור אל התורה ומצוותיה.
אבל זו לא הסוגיה.
בימינו, חייבים להסתכל מעבר למה שנראה מעל פני השטח, לזהות את המגמות והמטרות הנסתרות.
במובן התרבותי, אלי בין הכריע למסור את הארגון שבראשו הוא עומד לזרועות שר הבריאות בעל האג’נדה הברורה ניצן הורביץ, ועושה את רצונותיו. בכך הוא מחייב את עצמו למערכת הכללים השלטת, אותה מערכת שמחייבת היום פירוק של כל המסגרות הקיימות, ומבקשת לכונן כאן מערכת כללים וחיים אחרת לחלוטין, שבה אין אבא ואמא אין משפחה וערכי משפחה, והחיים הופכים להיות פלסטלינה של ערכים לא ברורים.
בעולם כזה, צועדת התפיסה המקדמת את הפירוק (אלו הקרויים “פרוגרסיבים”) ומורידה מוצב אחר מוצב. הם לא יפסיקו לנסות לשנות את השפה, למשטר את השיח ולהכתיב לנו מה לומר ומה לחשוב.
במסכת בבא בתרא, אומר רבי יהודה שבמקרה שבו יש מחלוקת בין מוכר לקונה מה בדיוק התכוון המוכר למכור והקונה לקנות, צריך להסתכל על הכסף ולעשות אומדן לפי הכסף מה נקנה. “הדמים מודיעים” בדיוק למה התכוון המוכר.
כמו במקרה שם גם כאן, הדמים מודיעים לנו בדיוק למה התכוונו משני התפיסה וממשטרי השפה. הם לא רוצים מנות דם, אלא לשנות את הדם שלנו. אם הם היו רוצים דם, לא היו מתעקשים כל כך על הטופס הדווקאי נטול הזהות המשפחתית הברורה, זו שאומרת: משפחה טבעית היא אבא אמא וילדיהם, כמו שהיה ויהיה מאז ומעולם.
הרב אליאב תורג’מן הוא רב קהילת קוממיות, ר”מ בישיבת דימונה וחבר באיגוד רבני קהילות.
