היועמ”ש נימק את ההחלטה השנויה במחלוקת בכך ש”אין ביסוס לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון (‘לנגח’) את הרכב הנמלט, ולא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה”, והפרקליטות אף פרסמה תיעוד של המרדף המשטרתי אחרי סנדק וחביריו. מן התיעוד שפורסם קשה למצוא ביסוס או סתירה להחלטת היועמ”ש. היועמ”ש הוסיף כי החלטת השוטרים לצאת למרדף בנסיבות העניין עולה בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה בנוהל המרדפים המשטרתי. זאת מכיוון שנוסעי הרכב הנמלט נחשדו, בין היתר, בביצוע עבירות חמורות, לאחר שלכאורה יידו אבנים שפגעו ברכב פלסטיני וסיכנו את חיי נוסעיו. לפיכך, קיום המרדף במקרה זה היה מוצדק בנסיבות העניין. אמנם, זריקת אבנים על יהודים בכבישי יהודה ושומרון היא אירוע שכיח, ולא נראה כי בכוחות הבטחון מתייחסים אליו כמסכן חיים.
ח”כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) התראיין לאחרונה לערוץ Tov אצל כתבנו נועם זיגמן, והעלה את הטענה שמח”ש בראשות קרן בר-מנחם לא חקרה את הפרשה כראוי. הוא אף קרא לפיטוריה של ראשת מח”ש ולהקמת ועדת בדיקה שתבקר את הארגון.
הוריו של סנדק אמרו התבטאו כי: “השוטרים הרגו את הבן שלנו, זיהמו את הזירה ושיקרו בחקירה”.
