כינסנו ביחד לדיון מרתק את שתי הדעות המנוגדות ביותר שהצלחנו למצוא בכל הנוגע לפתרון בעיית הסכסוך הישראלי-ערבי על הריבונות בארץ הקודש. מן הצד האחד בנצי גופשטיין, יו”ר להב”ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) ופעיל ימין מפורסם התומך במשנתו של הרב כהנא הי”ד הכוללת טרנספר. מן הצד השני המשורר אליעז כהן, פעיל שלום ואיש שמאל מובהק, תלמידו של הרב מנחם פרומן זצ”ל, התומך בהקמת מדינה פלסטינית על אדמת ארץ הקודש.
כאשר אליעז נשאל לפשר דעותיו שאינן מקובלות, הוא עונה: “אני כהן, כל כהן הוא פעיל שלום”. וכשרוסו המנחה ממשיך להקשות עליו לגבי הנאיביות שלו מול האויב, הוא עונה “אני מאמין ביד ההשגחה, ההשגחה השאירה את הערבים בארץ ישראל”. מגיב לאליעז: “הוא אמר הרבה דברים מעניינים מאוד, שביניהם ובין היהדות אין שום קשר”. הוא מוסיף כי “בתורה אין מושג של שלום עם אויבים, אין אפילו מושג שמותר להשאיר גוי בארץ, מלבד גר תושב”. בנצי מזכיר לנו נשכחות מתורתנו הקדושה: “הקב”ה לא נתן לנו ארץ ריקה, אלא ארץ עם שבעת עממים, והוא דרש מאתנו לנצח אותם”. ולגבי אלו התופסים אותו כקיצוני הוא אומר: “זו לא היהדות שלי, זו לא היהדות של הקב”ה”.
אבל בנצי הוא לא רק איש רוח, הוא גם, ואולי בעיקר, איש מעשה הפועל בשטח. הוא מטיח באליעז: “אין אצל הערבים פעילי שלום”. אליעז מצידו לא מתרגש, והוא נפנה להסביר את החזון שלו ואת מקורותיו: “אני כל יום מודה על מדינת ישראל כנס, ריבונות לעם היהודי זה אתגר שחיכינו לו אלפיים שנה, וחלק מהאתגר זה איך אתה מתייחס למיעוט שבארץ”. אליעז מסביר גם את הפתרון שלו כאיש שמאל לסכסוך: “אני שואף למדינה קונפדרטיבית – כל ארץ ישראל תהיה קונפדרציה, ותחתיה יש גם מדינה יהודית וגם מדינה פלסטינית”. בנצי התחיל לצחוק. כשאליעז מזמין את בנצי למרכז היהודי-ערבי שהוא חבר הנהלה שלו, בנצי מפתיע ונענה להזמנה בשמחה.
כעת בנצי נפנה להציע את הפתרון שלו לבעיה הערבית בארץ הקודש: “אני אומר דבר פשוט, כל מי שמוכן לחתום שזו מדינה יהודית, והוא יהיה כאן אזרח ללא זכות הצבעה השמורה ליהודים, שיישאר. את כל השאר צריך לסלק”.
עוברים לדבר על פרעות תשפ”ב – מבצע שומר החומות. אליעז פותח בשבחו של לא אחר ממנסור עבאס, עד שהוא אומר עליו שהוא “תלמיד חכם” ושהוא מאמין באותו אלוהים שאנחנו מאמינים, מה שמקפיץ לא רק את בנצי, אלא אף את המנחה רוסו, שמזכיר לאליעז שמדובר באיש התנועה האסלאמית, העוינת את ישראל ואת העם היהודי. אליעז לא מתרגש: “מבצע שומר החומות לא רק שלא ערער את התפיסות שלי, זה חיזק את האמונה שלי בצדקת דרכי”, כך אליעז.
בנצי, לעומת זאת, מסתכל אחרת על מבצע שומר החומות: “אני הייתי בלוד, המדינה לא עשתה כלום, שום דבר”. אליעז נאלץ להסכים. “הערבים הרבה יותר אכזרים מהיהודים, הרבה יותר אוהבים את הדם” אומר גופשטיין, וגם בזה אליעז נאלץ להסכים, לכל הפחות ביחס ליהודים.
לבסוף, בנצי ואליעז נפנים לדיון רוחני: “אני לא יודע אם אני רוצה קורבנות… אני רוצה גילוי שכינה”. בנצי עונה לו בתקיפות: “אתה רוצה את היהדות שאתה בוחר לעצמך”.
צפו בפאנל המלא:
