בפרשת “ויחי” החותם את חומש בראשית, מסתיימת הסאגה של יוסף ואחיו, ומסתיים ספר בראשית שנקרא גם “ספר הישר”, שזהו בבחינת “לישרים נאווה תהילה”. ספר בראשית הינו ספר האבות, ובו מתוארים היסודות של האומה הישראלית.
אם כך, מתוך מעשי האבות ואחי יוסף, עולה השאלה, איך ייתכן שיוסף אומר לאחיו ש “אלוקים חשבה לטובה”? האם אין לאדם אחריות על בחירותיו?
“גם אם הכל נקבע מהשמים זה לא פותר את הרשע מעונש ואת הצדיק מקבלת שכר מן השמים”, משיב הרב לאו. מבחינתנו, בני האדם, “הכל צפוי אך הרשות נתונה”. משמע, שיש לכל אחד מאיתנו בחירה חופשית ורשות לעשות את הטוב או את הרע. וכתוצאה מכך, גם החוטא יבוא על עונשו. ניתן לראות זאת בדברי אחיו של יוסף, שאמרו “אבל אשמים אנחנו”, מכאן עולה שהם התחרטו, ו”אוכלים” את עצמם. רואים גם במהלך ההיסטוריה, שעשרת הרוגי מלכות נבחרו לחפות על חטא מכירת יוסף שרודף אותנו עד היום הזה. לבורא עולם יש את המעגל שלו כדי לסובב את כל הסיבות. על מנת שתתממש ההבטחה שניתנה לאברהם בברית בין הבתרים. ההבטחה להוריד את העם למצרים, ושיצאו משם ברכוש גדול. זו התמונה הגדולה שניתן לראות רק במבט היסטורי ומבט מלמעלה. למעשה מה שאומר יוסף, הוא שאחיו רואים תמונה צרת אופק אך, למעשה, יש פרופורציה נכונה במבט לאחור של קורותיו. יוסף ניחן בראיה למרחקים.
יוסף אומר לאחיו, מאחר ואתם חשבתם להתפטר ממני ומבחינתכם זה היה חטא, וידוע שעל חטא מענישים. אף על פי כן, אני רואה כאן את אצבע אלוקים, ומתוך כך, מוחל לכם מחילה גמורה.
